אחד השינויים המבורכים שהביא איתו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019 – ובכך החליף את פקודת פשיטת הרגל שכיכבה אצלנו עוד מימי המנדט – הוא המסלול הנפרד לבעלי חובות "נמוכים", כלומר עד 160 אלף שקל.

במשך שנות העבודה על החוק, אחד הדברים שנידונו בעשרות ישיבות של ועדת החוקה, חוק ומשפט היה דינם של משקי הבית הקטנים. המחקרים ונתוני רשות האכיפה והגבייה הראו שמרבית משקי הבית בישראל מצויים בטווח של חובות שלא מגיע ל-200 אלף שקל, ולכך הצטרפו נתוני כונס הנכסים הרשמי (שהיום נקרא: "הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי") – ולפיהם חלק ניכר מבקשות פשיטת הרגל שהוגשו בשנים האחרונות היו על סכומים שנמוכים מ-150 אלף שקל.

מכאן הדרך לפתרון הייתה קצרה, ונוצר מסלול הסדרת חובות מיוחד, כדאי ומשתלם – תחת קורת הגג של רשות האכיפה והגבייה, כלומר – ההוצאה לפועל. הבונוס העיקרי למעשה החייב נכנס להליך של חדלות פירעון כשיש לו תחנת יציאה מעולה – בדמות הסדר נושים. כלומר, החייב מקבל הזדמנות "לכפות" על הנושים הסדר בחסות ההוצאה לפועל. חשוב להדגיש: אי הגעה להסדר, פירושה הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל. כלומר, אותו הליך, אבל תחת פיקוח רשות האכיפה והגבייה (ובשל יעילותה של ההוצאה לפועל – עדיין מדובר בהליך מהיר יותר מחדלות פירעון רגילה).

אבל למה לחשוב שלילי – בואו נדבר על ההסדר. בשלב הזה, המעורבים בהליך הם החייב, הנושים ולשכת ההוצאה לפועל. בולט בהיעדרו: הנאמן. כלומר, אין גורם שמפקח יתר על המידה על כל המתרחש בהליך, והאינטרס של כל הצדדים הוא לסגור את המחלוקות באופן מהיר שייטיב עם כל המעורבים בו. בתיווך נציג רשם ההוצאה לפועל, ההליך הופך ליעיל אפילו יותר ממה שנדמה, ובמרבית המקרים מושגת התוצאה הרצויה, הסדר.

ומהו אותו הסדר? קודם כל, הוא לא חדלות פירעון. כלומר, אתם לא בפשיטת רגל. ממשיכים לחיות כרגיל – צ'קים, כרטיס אשראי, חו"ל וכו'. מה כן? משלמים תשלום חודשי בהתאם למה שקובע ההסדר. וכשמסיימים? מופטרים מהחובות. כן, עד כדי כך פשוט. והדרך הטובה ביותר להשיג הסדר כזה היא באמצעות עו"ד שיעמוד בצד שלכם, משום שאסור לשכוח שהנושים מיוצגים על ידי עורכי דין, ושההוצאה לפועל היא גוף אכיפה יעיל (לטוב ולרע).

מדובר, בקיצור, בהליך שבו החייב מקבל את האפשרות "לגרור" את הנושים לתוך הסדר שהם לא בהכרח מעוניינים בו מלכתחילה, אבל כן משתכנעים בנחיצותו לאור הנסיבות.