הרבה דברים רעים הביאה הקורונה לחיינו. הסגרים, הקונספירציות ומה לא. אבל אנחנו כאן כדי לדבר באופן חיובי, ואחד הדברים היותר טובים שיצאו ממשבר הקורונה – לפחות במשק הישראלי – הוא תיקון 4 לחוק חדלות פירעון.

נסביר: על הליך פשיטת הרגל בטח שמעתם, הוא נקרא עכשיו חדלות פירעון והוא אכן המוצא הסופי למי שנקלע לחובות שאין לו יכולת אמיתית להתמודד איתם. אבל משבר הקורונה הביא איתו משבר כלכלי לא קל, ומדינת ישראל הבינה שלדחוק בעלי עסקים, פרילנסרים ובעלי מקצועות חופשיים כאלה ואחרים אל עבר חדלות פירעון – זה מהלך קצר רואי שעלולות להיות לו השפעות כלכליות מרחיקות לכת על איתנות המשק. לכן, תוקן החוק באופן שיאפשר לכל אלה להתמודד עם החובות מבלי להכתים להם את הרקורד העסקי באופן שיקשה עליהם להתנהל אח"כ, ומבלי לגרור אותם להליך ארוך שעלול למנוע מהם פעילות עסקית שתיטיב, בסופו של דבר, לא רק איתם – אלא גם עם המשק כולו.

הרעיון העיקרי הוא לייצר שיח בין החייב לבין הנושים. מדובר בשיח פתוח יחסית, אבל כזה שבו לא חייבים לחשוף את כל הקלפים וכך אפשר להניח הצעה מיטבית. ואיך נדע מהי הצעה מיטבית? התשובה, כולה, במספרים: אם ההסדר יניב לנושים ערך רב יותר בזמן קצר יותר מזה שהיה מתקבל במקרה שבו החייב היה הולך להליך חדלות פירעון – הרי שמדובר בהצעה מיטבית.

כך שלמעשה, כפי שניתן להבין בין השורות, תיקון 4 כבר לא מתאים אך ורק לאלה שנועד אליהם במקור ויכולים להיות לא מעט שכירים שיתאימו להליך הנ"ל. את ההבחנה מתי מתאים להיכנס בשערי התיקון ומתי עדיף לנסות ולבחון אופציות אחרות להסדרת החובות – מומלץ מאוד לעשות בהתייעצות עם עורך דין שמכיר היטב את הדקויות והניואנסים של כל אחת מהאפשרויות.

לסיכום, תיקון 4 מאפשר את הסדרת החובות בהליך מהיר יותר ומספק את הגמישות להשגת הסדר איכותי ומיטיב יותר – גם עם החייב וגם עם הנושים. בהחלטה האם לפעול לפיו, יש לבחון את סך הנכסים של החייב, את ההכנסות העתידיות שלו ושאר החלטות שיכולות להשפיע על המשוואה, אבל אין ספק שמדובר בכלי מצוין להסדרת חובות מבלי להידרש לפשיטת רגל.